אני הופך את האגו, על ידי הסביבה, ליחס הטוב לאחרים.
נראה לנו שהעולם מקולקל ושאנחנו מתוקנים. זו הצורה הטבעית שכך אנחנו תופסים. כי אנחנו דואגים לעצמנו, אנחנו חושבים שיהיה לנו טוב, אנחנו מסתכלים על הכול, איך אני יכול להשתמש בכל מה שיש להטיב למצבי. כל הזמן זו הדאגה שלי, איך להטיב למצבי, כל הזמן הדאגה היא המנוע שעובד בי. התוכנה הפנימית הזאת שכל הזמן כך היא מכוּונת, היא נקראת האגו שלנו.
האגו זה כמו חומרת מחשב שהכניסו בו אחר כך תוכנה לדאוג לעצמו כל הזמן, למלאות את עצמו. החומרה היא כל התכונות שלי, שהן בעצמן לא רע ולא טוב. התכנית לפיה אתה חייב להשתמש בכל הנתונים שלך לטובתך, וגם לרעת הזולת, כי בזאת תרגיש את עצמך בצורה יותר גבוהה. זה האגו שלנו. על זה אנחנו צריכים לדבר, מהו האגו. זה נושא גדול מאוד ורחב, זה היצר הרע מה שנקרא. יש יצר ויש רע. היצר הוא החומרה, הרע הוא התוכנה.
אני צריך להפוך את התוכנה הזאת מהרע לטוב. היצר נשאר אותו יצר, אלא צריך להפוך את שיטת השימוש שבו, ביצר. במקום כל הזמן לטובת עצמי, לראות שבזאת אני גורם בסופו של דבר רע לעצמי. הוא הרי יצר רע ממש, כי לעצמי הוא רע. ובזה שאני מתחיל על ידי הסביבה להפוך אותו ליחס הטוב לאחרים, באמת בזה אני עושה טוב לעצמי.
האם בכך שאני מתייחס לזולת טוב, גם לי טוב? וכשמתייחס לזולת רע, גם לי רע ? מה מזה אני מתחיל להרגיש, לְמה אני מתחיל להתקרב? לכך שהזולת ואני זה אותו הדבר. זה כמו שאימא מרגישה כלפי הילד שלה. זה מקרב בינינו עד כדי כך שאנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו כשייכים לגוף אחד. "גוף אחד", הכוונה היא מערכת יחסים כזאת שאנחנו כבר לא נבדלים זה מזה. אנחנו לא מבדילים בין מה שקורה לו ולי.
לא רק זוג נעשה כאחד, אלא כל האנושות הופכת להיות כמשפחה אחת. זה לעתיד לבוא, אבל בכל זאת כאן אנחנו רואים את הגישה הזאת.
חיים חדשים- שיחה 32
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה